English site
חיפוש
חיפוש מתקדם
 

תמצית מנהלים

 Greenhouse Gas Emissions from the Dairy Sector - A Life Cycle Assessment

 

מחקר זה מעריך את פליטת גזי החממה (GHG)  בעולם ממגזר הבקר לחלב. מטרתו הסופית של דו"ח זה היא להציג אומדנים של פליטותGHG  הקשורות להפקת חלב ומוצריו באיזורים ומערכות חקלאיות עיקריות בעולם. תוצאות אלו יסייעו באספקת נתונים לדיון הציבורי בפליטות GHG ויתמכו במחקר ופיתוח ובמאמצי שיפור הביצועים ברי הקיימא של משקי חלב.

 
יעדיו המיוחדים של המחקר הם שניים:
• לפתח מתודולוגיה המבוססת על גישת אומדן מחזור החיים (LCA) המיושמת למגזר משקי החלב בעולם; וכן
• להשתמש במתודולוגיה זו כדי להעריך ולהפיק תובנות לגבי פליטות GHG ממגזר משקי החלב.

 
ההערכה מתבצעת בעקבות עבודה של ארגון המזון והחקלאות (FAO) של האו"ם שהוגשה במאמר "צילו הארוך של גידול בעלי-חיים" שדן בתרומתם לפליטות GHG, אשר יושמה כאן ביתר פירוט לשם אומדן הפליטות של בקר לחלב.

 
המחקר מתמקד בכל שרשרת המזון של מוצרי חלב הכוללת את מחזור החיים שלהם, החל מייצור והובלת תשומות (דשן, חומרי הדברה ומזון) הדרושות לשם גידול בקר לחלב, הובלת החלב מן החווה, עיבוד מוצרי החלב, ייצור האריזות והפצת המוצרים לקמעונאים. כל הפליטות, כולל אלו המתרחשות לאחר יציאת הבקר מהחווה, מדווחות בהתייחס לקילוגרם חלב, מתוקן לגבי תכולת השומן והחלבון (FPCM), ביציאה מן החווה.

 
המחקר מכמת את פליטות גזי החממה העיקריים הכרוכים בגידול בקר לחלב, שהם פחמן דו-חמצני, מתאן וחנקן תת-חמצני, ומתייחס לכל בעלי-החיים המעורבים בגידול פרות חולבות, כולל בעלי-חיים חלופיים ועגלים עודפים שהמליטו פרות חולבות, שאותם מפטמים לבשר. לא נכללו פליטות מן המקורות הבאים:

 
- שימושי קרקע בהתאם לנהלים קבועים;
- אמצעי ייצור, כגון ציוד חקלאי ומבנים חקלאיים;
- חליבה וצינון חלב בחווה; וכן
- פעילויות בשלב הקמעונאי (כגון קירור וסילוק אריזות).

 
הפליטות הקשורות לזבל אורגני מחוץ למערכות הגידול או לבעלי-חיים המשמשים למשא ועבודה נרשמו בנפרד מיתר הפליטות במגזר החלב. הפליטות הנותרות מיוחסות לחלב ולבשר בהתאם לתרומתן היחסית לתפוקת החלבון הכוללת.

 
לשם הכנת הערכה עולמית זו נקבעו הנחות ונבחרו מתודולוגיות, אשר ברובן מכניסות מידה כלשהי של אי ודאות בתוצאות. כמו כן, העדר נתונים אילץ את צוות החוקרים להישען על הכללות ותחזיות. לפיכך נערך ניתוח רגישות כדי לבחון את מידת השפעתם של קירובים אלו. תוצאות ניתוח זה הושוו עם הנתונים שפורסמו בעבר לגבי אתרים או תנאי פעילות מסוימים. כך נתאפשר חישוב מרווח מהימנות (26% ) אשר במסגרתו מדווחות התוצאות.

 
התרומה הכוללת של המגזר לפליטות GHG בעולם
בשנת 2007, פלט מגזר החלב 1,969 מיליון טון שווה-ערך (ש"ע) של CO2  (26% ), שמתוכם 1,328 מיליון טון מיוחסים לחלב, 151 מיליון טון לבשר מבעלי-חיים שנפסלו להפקת חלב ו – 490 מיליון טון לבשר עגלים מפוטמים.
מגזר החלב העולמי תורם 4.0% מתוך כלל הפליטה העולמית של GHG עקב פעילות אדם (26% ).

 
כמות זו כוללת פליטות הקשורות לייצור, עיבוד והובלות חלב ומוצריו, וכן גם פליטות מייצור בשר ע"י בעלי חיים שנפסלו לצורך ייצור חלב, או פוטמו.

 
התרומה הכוללת של ייצור, עיבוד והובלת חלב ומוצריו בעולם לפליטה הכוללת עקב פעילות אדם נאמדת בשיעור של 2.7% (26% ).

 
כמות זו כוללת פליטות הקשורות לייצור, עיבוד והובלת חלב ומוצריו בלבד.

 

פליטה עולמית ליחידת מוצר
השיעור הממוצע העולמי של פליטות  GHG לכל ק"ג של FPCM ביציאה מן החווה מוערך ב-2.4 ק"ג ש"ע CO2  (26% ).

 

שינויים אזוריים
הפליטה האזורית הממוצעת לכל ק"ג של FPCM ביציאה מן החווה נעה בין 1.3 לבין 7.5 ש"ע CO2  (26% ).
 במהלך ההשוואה של הפליטה הכוללת הממוצעת במשך מחזור החיים בין אזורים שונים בעולם, נמצא שיעור הפליטה המרבי לכל ק"ג FPCM באזורים מתפתחים, כאשר אפריקה מדרום לסהרה, דרום אסיה, צפון אפריקה והמזרח התיכון מפיקים בממוצע 7.5, 4.6 ו-3.7 ק"ג ש"עCO2   לכל ק"ג של FPCM, בהתאמה.  אזורים מתועשים, כגון אמריקה הצפונית ואירופה, לעומת זאת, מפיקים את הפליטות הנמוכות ביותר לכל ק"ג של FPCM.

 

שינויים בין מערכות ייצור ואזורים חקלאיים-אקולוגיים
רמת פליטת GHG לכל ק"ג של FPCM גבוהה במערכות מרעה יותר מאשר במערכות מעורבות. אולם בתוך שתי מערכות אלו קיימים הבדלים ניכרים בין האזורים החקלאיים-אקולוגיים השונים.

 
מערכות מרעה הן בממוצע בעלות פליטה גבוהה יותר מאשר מערכות מעורבות. מערכות מרעה תורמות כ-2.72 ק"ג ש"ע CO2/ק"ג FPCM, לעומת מערכות מעורבות התורמות בממוצע 1.78 ק"ג ש"ע CO2/ק"ג FPCM.

 

תרומת שרשרת המזון לפליטת הכוללת: פליטות מן ההמלטה עד שערי החווה, לעומת הפליטות לאחר היציאה

 
בדומה לשרשרת המזון החלבית כולה, הפליטות מן ההמלטה עד שערי החווה תורמות את החלק היחסי הגדול ביותר של פליטות מן המגזר.

 
בממוצע עולמי, תורמות הפליטות מן ההמלטה עד שערי החווה 93% מפליטות GHG הכוללות של מגזר החלב. המחקר גילה מגמה דומה בכל האזורים בעולם, שהוברר כי בהם פעילויות בחווה (כולל שינויים בשימוש קרקע) תורמות במידה הרבה ביותר לפליטת GHG הכוללת. בארצות מתועשות, נעה התרומה היחסית בין 78% לבין 83% מתוך הפליטה הכוללת במשך מחזור החיים, בעוד שבאזורים מתפתחים בעולם התרומה גבוהה הרבה יותר – היא נעה בין 90% לבין 99% מן הפליטה הכוללת.

 

תרומות גזי חממה לפליטה הכוללת
חלקו של גז המתאן בפליטת גזי החממה ממגזר החלב הוא הגדול ביותר – כ-52% מפליטת GHG, הן בארצות מתפתחות והן בארצות המפותחות.

 
פליטת חנקן חד-חמצני מגיעה לשיעור של 27% ו-38% מתוך פליטת GHG בארצות המתפתחות והמפותחות, בהתאמה, בעוד שפליטת CO2 מגיעה לחלק יחסי גדול יותר (21%) בארצות המפותחות מאשר בארצות המתפתחות (10%).

תפריט ענף החלב
 
קישורים
 
office@milk.org.il :דרך החורש 4 (בניין אפריקה ישראל), יהוד 56470 | טל : *חלבי (6535*) , 9564750 - 03 | פקס : 9564766 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט